שפיגלר נ' דפוס מטרה בע"מ

החלטה

1.עניינה של החלטה זו בקשת התובע לתיקון כתב התביעה.

רקע הדברים

2.למען הבהרת התמונה אקדים ואתאר בקצרה את השתלשלות ההליכים בתובענה שלפני:

(א)ביום 5/2/13 הגיש מר משה שפיגלר ("התובע") תביעה כנגד דפוס מטרה בע"מ וכנגד מודעות עד חצות – פרסום (כך במקור – מ.ש.ג.). על פי הנטען בכתב התביעה, התובע הועסק באותן חברות, מיום 9/9/03 ברציפות עד ליום 10/1/12 עת נסגר בית הדפוס. בתביעתו, אותה הגיש התובע ללא ייצוג משפטי, עתר לסעדים מכוח צו ההרחבה בענף הדפוס.

(ב)ביום 11/3/12 הוגש כתב הגנה מטעם מטרה דפוס, הוצאה לאור וגרפיקה בע"מ ו- מודעות עד חצות – פרסום מטרה בע"מ (כאשר אתייחס לשתיהן גם יחד יכונו הן "הנתבעות"). לטענת הנתבעות, הוראות ההסכם הקיבוצי ו/או צו ההרחבה בענף הדפוס לא חלות עליהן, שכן עיסוקן העיקרי בפרסום, ואילו עיסוק בדפוס בעסקי הנתבעות הוא שולי וזניח.

עוד נטען בכתב ההגנה, כי לחברת מטרה דפוס, הוצאה לאור וגרפיקה בע"מ ("הנתבעת 1") אין כל פעילות עצמאית, היא מעולם לא העסיקה עובד כלשהו, והתובע הועסק בחברת מודעות עד חצות – פרסום מטרה בע"מ ("הנתבעת 2").

(ג)ביום 5/5/13 התקיים דיון מוקדם במעמד הצדדים ובאי כוחם (התובע יוצג על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה). במסגרת הדיון המוקדם התבררה זהות הנתבעת הראויה בהליך זה, והוסכם בין הצדדים כי הנתבעת 1, מטרה דפוס, הוצאה לאור וגרפיקה בע"מ, אינה רלוונטית להליך דנן, והיא נמחקה בהחלטה שניתנה במעמד הדיון. בדיון טען התובע כי מעסיקתו הייתה חברת דפוס מטרה בע"מ, בעוד שלטענת הנתבעות לא קיימת חברה בשם זה. לפיכך, התבקש התובע להמציא לבית הדין אסמכתא (תמצית מרשם חברות) אודות החברה שלטענתו הועסק על ידה.

(ד)משלא המציא התובע כל אסמכתא להנחת דעתו של בית הדין, ואילו מהמסמכים שהגיש לבית הדין עלה כי החברה שהעסיקה אותו לטענתו נושאת מספר תאגיד זהה לזה של הנתבעת 2, קבעתי בהחלטתי מיום 29/5/13, כי הנתבעת היחידה בהליך זה הינה הנתבעת 2, לאמור: מודעות עד חצות – פרסום מטרה בע"מ (ראו: הודעת התובע מיום 12/5/13 ותגובת הנתבעות מיום 28/5/13 לה צורף דו"ח רשם החברות של הנתבעת 2).

(ה)ביום 30/6/13 הגיש התובע הודעה על קבלת ייצוג משפטי, וכן בקשה לביטול החלטת בית הדין מיום 29/5/13, אשר נדחתה בהחלטה מיום 1/7/13.

(ו)ביום 17/9/13 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה, היא הבקשה נשוא החלטה זו ("הבקשה").

הבקשה והתגובה

3.ביסוד הבקשה הטענה כי בידי התובע מסמכים המחזקים את הטענה שהנתבעת 1 בעלת זהות נפרדת מהנתבעת 2. בכתב התביעה המתוקן המבוקש נטען כי התובע הועסק בבית הדפוס שבבעלות הנתבעת 1, על אף שעל תלוש השכר צוין שמה של הנתבעת 2. אוסיף בהקשר זה, כי הסעדים שנתבעו בכתב התביעה המקורי נותרו כמות שהם, וסכום התביעה נותר זהה, אלא שבכתב התביעה שתיקונו מתבקש נתבעו שתי הנתבעות גם יחד.

4.הנתבעות בתגובתן מתנגדות לבקשה וטוענות כי כתב התביעה המתוקן המבוקש לא מוסיף כל עובדה או נתון חדשים שיש בהם כדי לסייע לקידום ההליך. נטען עוד כי הוספת ראיות מקומה בשלב בירור התביעה, ואין מקום להגישן בדרך של תיקון כתב טענות. הנתבעות הוסיפו וטענו כי יש לדחות את הבקשה על הסף מהטעם שהיא נעדרת תצהיר ערוך כדין לתמיכה באמור בה.

דיון והכרעה

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה ובתגובה ובכלל החומר שבתיק, אני קובעת כי יש מקום להורות על צירופה של מטרה דפוס, הוצאה לאור וגרפיקה בע"מ (הנתבעת 1), כנתבעת נוספת בתובענה דנן. אמנם, לא היה מקום להגיש את הבקשה באופן שבו הוגשה, ואף לא יכול להיות ספק שעד היום לא הציג התובע כל אסמכתא לטענה שקיימת חברה פעילה ששמה "דפוס מטרה בע"מ". עם זאת, בתיקים בהם מתעוררת שאלת זהות המעביד, יעילות הדיון וקביעת חיובי הצדדים מצדיקה צירוף כל אלה שלכאורה אפשר שהם בגדר המעבידים לדיון, על מנת שבית הדין יבחן על פי מלוא הראיות את שאלת מיהות המעביד, ויקבע באופן שיחייב את כלל הצדדים, את חבויות המעביד כלפי העובד התובע (ע"ע 12- 02- 56413 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ – זיד חרפוש, ניתן ביום 29/5/12).

אשר על כן, אני מתירה את צירופה של מטרה דפוס, הוצאה לאור וגרפיקה בע"מ, כנתבעת נוספת. כתב התביעה המתוקן מתקבל לתיק.

6. הנתבעות רשאיות להגיש כתב הגנה מתוקן, ככל שתמצאנה לנכון, וזאת בתוך 30 ימים מעת שתומצא להן החלטה זו. עותק יועבר במישרין לב"כ התובע.

7.בשלב זה אינני עושה צו להוצאות, שכן יש ליתן את הדעת לכך שהתביעה הוגשה ללא ייצוג משפטי, וכי כתב ההגנה הוגש מלכתחילה מטעם שתי הנתבעות שבכתב התביעה המתוקן. על כן, הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההתדיינות בין הצדדים בהליך זה.

8.דיון מוקדם במעמד הצדדים ובאי כוחם יתקיים לפני ביום 26/2/14 בשעה 09:00.